אפידורל?

אפידורל?

אפידורל? אפידורל?????!!!!!

כן!!!

לא !!!!!!

ילדתי ארבעה ילדים. את שלושת הגדולים ללא אפידורל. את הרביעי, הגעתי ללידה כולי עזוז וגבורה: "אני יודעת ללדת. כבר עשיתי את זה," פיס אוף קייק"… בשלב מסוים צרחתי אפידורל. וקיבלתי. כך שיש לי ניסיון עם ובלי. טוב אני זה לא דוגמא. ז"א אני זה דוגמא שלי בלבד. לגמרי אל תלמדי ממני מה נכון או לא. זה נכון לי. אבל. לידה בלי אפידורל, מהחוויה שלי היא אורגזמה אחת מתמשכת. זה כואב בטירוף. אבל אחרי לידה כזו, כמו גם לידות עם אפידורל , התחושה היא ש: "אני את העולם כבר כבשתי". הכול מעכשיו אני יכולה לעשות. הפרקטיקה? כאבי הגב שסבלתי מהם 3 שנים אחרי האפידורל היו מציקים ביותר. בלשון המעטה. ועד היום כשהנער כבר בן 15אני מרגישה את המקום בחילופי עונות.

אבל אם לנתח את המקרה שלי כהתנהלות של שינויים רפואיים ותפישות חברתיות אפשר לראות את זה בכמה היבטים. דבר ראשון כשהגדולים נולדו, אמנם זה כבר היה בשימוש אבל היה צריך לשלם על זה הון תועפות וזה עוד לא היה כל כך מקובל. כך שבעצם זה לא ממש היה אופציה מבחינתי.

תחושת ההחמצה שלי אחרי הלידה של הבן הרביעי קיימת עד היום. כאילו הפסדתי את חויית חיי בעוצמתה הגדולה האינסופית והכבירה ביותר.

שכדי ללדת בלי אפידורל צריך תודעה מסוימת ותרגול.

שכל יולדת, וזה מניסיוני העשיר בליווי לידות, צורחת אפידורל בשלב מסוים. זה השלב שבו הכול נהיה סוער ועצבני ומוקצן, שלב המעבר. שלב שקורה בערך בפתיחה של 7-8 ס"מ. שאם היולדת יודעת שככה היא תגיב ושסוף העולם נראה לה קרוב, אבל מנגד שאם היא בשלב מתקדם כל כך בלידה היא תדע בוודאות שתיכף התינוק בידיים שלה ומה שנראה כבלתי אפשרי תיכף מסתיים, ובטכניקות נוספות, אפשר לעשות את זה.

שאם היולדת כבר "טוחנת" צירים כבר יומיים ללא הפוגה, שאין לה יכולת להיכנס למים או בהעדר תמיכה רציפה ונחישות מוחלטת, כשתקבל אפידורל היא תנוח ותגייס כוחות כדי להוציא את התינוק, שהיא תרפה את המתח שהצטבר, הלידה תהיה טובה והמעצימה ביותר.

שיולדת שברור לה בלי לעשות ענין , שהיא רוצה אפידורל כבר מהחניה, שמקיפה את עצמה באנשים שיודעים לעבוד עם ליווי של לידה אפידורלית, שיעשה הכל כדי לחקות את הלידה הפיזיולוגית עם המגבלות של לידה אפידורלית, יולדת כזו , בגלל התודעה המסוימת שלה תצא מהלידה בתחושת ניצחון עצומה.

שיולדת שיש לה יכולת גמישות גדולה עם סיטואציות שונות תלד באותה גמישות כמו המחשבה שלה.

כן זה אפשרי.

 

 

 

אז בואו נדבר על אפידורל.

  1. ממתי ואיך התגלה?
  2. מה זה?
  3. כמה משתמשות בו.
  4. איך עושים אותו.
  5. למה הוא טוב?
  6. מה הוא יכול לעשות במובן של השפעות שליליות על תהליך הלידה.
  7. תגובות מעצבנות של האפידורל. מה הוא יכול לעורר? איך לעבוד עם התגובות המעצבנות.
  8. האם אפשר לידה טבעית עם אפידורל? יש כזה דבר? מה זה האבסורד הזה?
  9. האם ומה זה walking eidural
  10. ללחוץ עם אפידורל. אפשרי? איך זה עובד?
  11. שינוי תנוחות עם אפידורל.
  12. למה הוא יכול להוביל מבחינת מהלך הלידה.

 

  1. היסטוריה.

טוב. מי שהמציא את האפידורל זה רופא שלקח את הרעיון מניתוחי גפיים בתחילת המאה בקודמת.

הגאון/ המחרב עולמות הזה, תלוי את מי תשאלו, היה המשך של ניסיונות שהחלו להיות מעשיים באמצע המאה ה19. עד אז בכלל לא היו משככי כאבים. יענו ניתוחים שונים היו ללא משככי כאבים מורגשים…בררררר….ומקסימום , כמו שלפעמים רואים בסרטים , היה הרב חובל משקה לשכרה את המנותח, קושרים אותו טוב טוב שלא ירצח את המנתח/ או מי שהיה בסביבה שתפקידו היה איך שהוא לנסות להציל את המדמם למות. ואופס. כמה שיותר מהר שיכאב באותו רגע כמה שפחות.

סליחה על התיאורים הפלסטיים.

כך שבעניין לידות התחילו את הניסיונות לשכך את הכאבים, למרות התנגדות הכנסייה שראתה בזה הפרה חמורה של הצו האלוהי לסבול בלידה, באמצע המאה ה19. בהתחלה זה היה אתר, ומורפיום ,שכמובן מי שזכו להשתמש בזה היו אנשי האצולה. אבל דה עקא, זה עשה עבודה כל כך טובה שהאישה הייתה ישנה, לא מרגישה כלום, ואת התינוק היה צריך לשלוף עם מלקחיים. בכל לידה.

זוכרים את הקטע במאסטרס וגו'נס, כשהיא מבקשת שלא ירדימו אותה כמו בלידות הקודמות כי היא הייתה אחר כך כל כך בשוק ולא הצליחה להקשר לילדים? זה היה מדהים איזה ניסיונות מטורפים היו שם מכל הצוות ומאהובה, ההוא מאסטרס, שהיא בטח התחלקה על המוח אם היא רוצה ללדת ללא משככי כאבים. והיא התעקשה.

בקיצור הוויכוח על זה ארוך ולפעמים מתיש.

  1. מה זה האפידורל הזה?

אפידורל זה מקום. בעמוד השדרה. לתוכו מכניסים מה שקוראים, קטטר. שזה בעצם צינורית מאד מאוד דקה. ודרך הצינורית הזו מזריקים חומר מרדים. קוקטייל שתלוי במרדים, המשקל האישה ובפרמטרים נוספים. קוקטייל , שיש אומרים, מהמשובחים שבהם שמטרתו , לעצור את המסר העצבי שמוביל את האינפורמציה מהרחם למוח ושמתורגם לכאב של הצירים. כך שבעצם החומר מאלחש את הכאב ולא מרגישים צירים.

 

  1. כמה משתמשות בו?

המספרים נעים בין 50-70% מהלידות. תלוי את מי שואלים.

  1. איך עושים את זה?

הזמן שהאפידורל ניתן הוא בשלב שהלידה כבר פעילה ויש פתיחה של 3-4 ס"מ.

קודם כל צריך לקבל אינפוזיה של כחצי ליטר נוזלים. הדבר חשוב כדי למנוע נפילות בלחץ דם.

אחר כך האישה יושבת או שוכבת, תלוי במרדים. היולדת צריכה לקמר מאד את הגב. כשהיא מתכופפת כדי שהחוליות תהינה כמה שיותר נפרדות.

המרדים מחטא את המקום. נותן זריקת הרדמה מקומית, כזו שמזריקים בטיפול שיניים, ואז הוא מחדיר מחט לרווח הזה שנוצר בין החוליות ומגיע לחלל האפידוראלי. הוא לא נכנס לתוך עמוד השדרה למקום שבו חוט השדרה עובר. את המחט הוא מוציא אחרי שהחדיר צינורית מאד דקה למקום הזה. הצינורית מודבקת בסלוטייפ לאורך הגב עד הכתף. דרך הצינורית הזו הוא מזריק את הקוקטייל ומחבר את הצינורית למזרק שממשיך להחדיר את החומר לאורך כל הלידה.

בשלב הזה היולדת צריכה לשכב על הגב, כשהשפעת ההרדמה קורית בהדרגה. כרבע שעה הצירים לאט לאט מפסיקים להיות מורגשים. היולדת צריכה לשכב בשלב הזה על הגב כדי שהחומר יכנס באופן שווה לכיוון שתי הרגלים ושני צדי הרחם כדי שהיולדת תהיה מאולחשת בכל האזור.

  1. למה זה טוב?

יולדת שלא רוצה להרגיש את הצירים זה טוב לה. יולדת שעברה שעות רבות רבות והיא כבר כולה מכווצת ומאד עיפה, לפעמים זה טוב לה. היולדת יכולה לנוח בשלב הזה.

לפעמים אפילו ישנה אחרי שכבר עברה צירים שהביאו לפתיחה המיוחלת. בשלב מסוים היולדת תתחיל להרגיש לחץ לכיוון התוסיק כאילו היא צריכה לשירותים. זה שלב מתקדם ובו הראש של התינוק כבר לוחץ מבפנים ומבשר שהפתיחה גדולה. את צירי הלחץ היולדת בדרך כלל מרגישה . לא בכאב כמו הצירים אלא כצורך ללחוץ. זה המצב האידאלי. שקיימת תחושת רצון ללחוץ והיא מגיבה בהתאם. המיילדת תנחה את היולדת איך ללחוץ. לפעמים המיילדת תפחית את הזרקת החומר באופן מבוקר כדי לגרום לכך שהיולדת תרגיש את הצורך ללחוץ. אבל יש לזכור כי השפעת האפידורל תפוג כמה שעות אחרי הלידה.

  1. השפעות שליליות אפשריות על מהלך הלידה עם אפידורל.

6.א. לפעמים האפידורל משפיע על חלק מהאזור. כך שהיולדת מרגישה את הכאב רק בצד אחד של הרחם. בעיה מעצבנת.

6.ב. כיוון שהיולדת חייבת לשכב בשלב הזה אם האפידורל משפיע רק על חלק מהרחם היולדת שוכבת, אופציית התנועה קטנה מאד, ואז הכאב מוגבר בגלל חוסר התנועתיות.

6.ג. לעיתים נדירות יש יולדות שבאופן פיזיולוגי לא מגיבות לחומר והן ממשיכות להרגיש הכל.

6.ד. כיוון שהיולדת שוכבת וקשורה במיליון חוטים למוניטור, לצינורות של האפידורל ושל האינפוזיה יכולת התנועה שלה קטנה ואז התינוק לא יורד טוב באגן והוא נכנס לא טוב לאגן.

6.ה. כיוון שיש צורך במתן אינפוזיה כדי למנוע נפילה בלחץ הדם הנוזלים מדללים את הדם והאוקסיטוצין שמופרש מהמוח מדולל גם הוא ואז הצירים נרגעים. במקרה כזה יש צורך במתן פיטוצין כדי לעורר אותם חזרה. יש תינוקות שלא מגיבים טוב לפיטוצין שגורם לצירים יותר חזקים.

6.ו. החומר המאלחש בעצם גורם להרפית השרירים. זו הסיבה שיתכן שהצירים ירגעו. ובנוסף לכך גם שרירי רצפת האגן מתרפים. השפעת הרפית רצפת האגן גורמת לפעמים לירידה מהירה של ראש התינוק לפני שהוא גומר לעשות את הסיבוב טוב והוא נכנס לא נכון לאגן. דבר זה גורם לעיתים להארכת הלידה. בנוסף לכך,הגוף מגיב בהפרשת אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לצירים,  על פי הלחץ של ראש התינוק על מערכת העצבים המסועפת ברצפת האגן. אם רצפת האגן רפויה הלחץ של ראש התינוק פחות חזק וזו סיבה נוספת להפסקת הצירים.

ויש לזכור שאת האפידורל בדרך כלל אפשר לקבל אחרי שיש פתיחה של 3-4 סנטימטרים. כך שצירים טובים היולדת תרגיש לפחות בחלק הראשון של הלידה.

  1. מה יכולות להיות השפעות מעצבנות של האפידורל?

7.א. רעידות.

לעיתים היולדת מתחילה לרעוד רעידות בלתי נשלטות שלפעמים הן ממש חזקות. לא. לא קר לה.

כמה הסברים אפשריים לרעידות הללו.

  1. סוג של אלרגיה לחומר שגורם לרעד בלתי נשלט.
  2. הסבר נוסף, שכולו השערה שלי יכול להיות זה: כיוון שהלידה הינה תהליך שבו קיים גירוי שהולך וגדל, כשסופו התפרקות של האנרגיה בזמן פליטת התינוק החוצה, אם אנחנו מפסיקים את תהליך העצמת הגירוי, האנרגיה שנבנתה "נתקעת". כיוון שהגוף חייב לשחרר את האנרגיה הזו מתחיל רעד. זה כמו בזמן קיום יחסי מין. והרי הלידה היא בדיוק כמו זיון טוב. גירוי שהולך ומתעצם, הולך וגדל ואז אורגזמה של התפרקות. כשם שאם באמצע הסקס מפסיקים האנרגיה נתקעת ולא משתחררת. לפעמים זה גורם לסוג של לחץ בחניכיים. לפעמים סתם לעצבנות. תחושת חוסר סיפוק.

בעלי חיים שנמצאים באיום קיומי לעיתים קופאים על מקומם. תגובת ה fight' flight or frize במקרה הזה היא תופעת הפריז- הקפיאה. כשהארנבת שקופאת כשפנסי מכונית יסנוורו אותה נתקעת לה האנרגיה ועם שוך הסכנה היא תתחיל לרעוד כדי לשחרר את העודפים הללו. כך גם האפידורל. תקענו את בנית הגירוי ללא פריקת האנרגיה.

אז מה עושים עם זה? מרעידים את היולדת עוד יותר. מניעים ומרעידים לה את הידיים, משמיעים קולות מזיזים את הראש כדי לשחרר את מה שמיותר כרגע.

7.ב. לפעמים בלי משים היולדת מתחילה להתגרד. זה מתחיל בתנועה לא רצונית של גירוד מתחת לשדיים, ברום הבטן עד גירוד עד זוב דם לפעמים.

זו תגובה אלרגית לחומר.

מה יכול לעזור להרגעה?

קומפרסים קפואים או קרים מאד. הנחת מטליות לחות ספוגות במים מאד קרים על האזור המגרד. יש צורך להחליף את המטליות או המגבת לעיתים קרובות.

משחת או נוזל רסקיו עושה פלאות. גילית את זה לא מזמן וזה פשוט קסם. מטפטפים כמה טיפות על האיזור המציק והיולדת מורחת את זה לעצמה…..אח….תענוג.

 

    8.האם אפשר לידה טבעית עם אפידורל? יש כזה דבר? מה זה האבסורד הזה?

מוזר. אבל מבחינתי זה אפשרי.

דבר ראשון יש להגדיר מהי לידה טבעית?

לידה טבעית במהותה הינה לידה שאין בה התערבויות ואין שימוש במשככי כאבים רפואיים. ז"א לידה פיזיולוגית. זו הגדרה רחבה/ צרה בעת ובעונה אחת. ז"א שאם אנחנו מרחיבים את הגדרת ה"לידה הטבעית" מדובר על כל דרך שבה האישה בוחרת ללדת את ילדה. על הסקאלה המאוד רחבה יש את אילו שילדו ללא עזרה בשדה ובקצה השני יולדת שתבקש ניתוח קיסרי אלקטיבי או בפונדקאות. מה שטבעי לך.

ולכן לידה עם אפידורל, כשמבינים את תהליך הלידה הפיזיולוגית יש אפשרות, יותר מורכבת, זה נכון, "לחקות" ולהשלים את מה שנגרע באלחוש הכאבים.

בכל לידה התינוק צריך לעבור מהלך של "הברגה" באגן. הוא מתחיל את המסע שלו כשגבו מופנה, בדרך כלל, לצד שמאל של האימא. עם הצירים הוא יורד באגן ובמקביל עושה תנועה של חצי סיבוב כדי להתאים את הקטרים בראשו לקטרים האופטימאליים באגן. כשנטרלנו את יכולת היולדת להתנועע בעצם נטרלנו את היכולת שלנו לעזור לתינוק ולצירים לעשות את המהלך הזה. אבל. וכאן נכנס ה"אבל" הגדול. היולדת לא הופכת למשותקת. היא רק שוכבת על הצד. היא בהחלט יכולה להניע את האגן.. יתכן שהיא יכולה לתפוס את מסגרת המיטה בידיה ולמשוך אותה וזה גורם לתנועתיות באגן. אם הרגלים לא לגמרי חסרות תנועה היא יכולה להניע אותן.. אם היא לא מסוגלת להניע את הרגליים מישהו מבחוץ יכול  להניע את האגן בשבילה. הכול כדי להמשיך מבחוץ את מה שגוף היה עושה באופן טבעי.

תפישה שהלידה עדין נמשכת. לפעמים עם שוך הצירים קיימת תחושה שהכול חוזר לקדמותו. זה נכון באופן מסוים אבל למען המשך מוצלח של הלידה צריך לזכור כי בית המקדש הזה שקורה עכשיו עם הגעת נשמה חדשה לעולם נמשך. התינוק צריך להרגיש שאנחנו אתו. לפעמים מתחילים לפטפט, לעסוק בענייני דיומא. חזרה לנייד להתכתב עם החברים או המשפחה או העבודה. יש צורך לזכור שהריכוז וההתכוונות יש להן מטרה חשובה במהלך הלידה. להיות בתוך התהליך. להתרכז בו. להתכנס פנימה לתוך הנפש כדי להתמודד עם גודל המעמד.

        9 . מה זה walking epudural ? אם זה קיים?

הגדרה קצת מבלבלת. בשום מקרה אי אפשר להתהלך כשמקבלים אפידורל. כיוון שלא ברור מה גבול ההרדמה בגפיים התחתונות לא כדאי גם לנסות את זה. בארץ בכל חדרי הלידה מדברים על אפידורל שיאלחש את הכאב ולא ישתק את הרגליים.

  1. ללחוץ עם אפידורל. אפשר בכלל? איך עושים את זה?

כמו שאמרנו האפידורל מפחית משמעותית את ההעברה העצבית למוח וכך גם מפחית את האינפורמציה הדרושה לגוף להתחיל ללחוץ. בלידה פיזיולוגית מתעורר דחף לאו בר כיבוש ללחוץ ממש דחף שאי אפשר להתנגד לו. את מתהפכת החוצה. ועם אפידורל לעיתים הדחף הזה מופחת משמעותית. לכן, המיילדות בדרך כלל מכוונות את היולדת ללחוץ לכיוון הנרתיק כשהן לוחצות עם אצבעותיהן על הפרינאום. לעיתים יש צורך "לתגבר" צירים עם פיטוצין.

  1. שינוי תנוחות עם אפידורל.

חשוב!!! חובה!!! נדרש.

איך? קודם כל לא!!! לשכב על הגב. זה סוגר את האגן ולא מאפשר לעצם הזנב להתנועע מול הלחץ של ראש התינוק. לכן מידי פרק זמן לעבור מצד לצד. אפשרות נוספת, מעט יותר מורכבת היא להעמיד את היולדת על שש ולשים על המיטה כדור פיזיו על מנת שתישען עליו. כל זה רק באישור המיילדת, תוך כדי שמירה הדוקה על היולדת, העלאת מעקות הבטיחות משני צדי המיטה. באופן כזה אנחנו מאפשרים תנועתיות והתמקמות טובה של התינוק באגן.

לא בכל חדר לידה מכירים או מעוניינים בתנוחה כזו משום שזה מחייב השגחה יותר צמודה על היולדת…

בשלב הלחיצות יש אפשרות להעלות את גב המיטה, להוריד את מרגלות המיטה ולהפוך את המיטה לכורסא גדולה כך שהיולדת ממש יושבת. אפשר לחבר חבל או רצועה ארוכה למי שעומד לפניה כך שהיא מושכת אותו, כמו בלידות מסורתיות או בלידות פיזיולוגיות וליצור מעיין "תליה".

ישנן עוד תנוחות רבות שלא אוכל לפרט כאן. יש צורך לשקול כל מקרה לגופו.

   12.מה המשמעויות הפחות נעימות כתוצאה משמוש באלחוש אפידורלי?

קיים ויכוח בין המחקרים על השפעות אפשריות וסיכונים בשימוש באפידורל.

יש הטוענים כי לא קיים כמעט סיכון מידי וישיר של האלחוש הזה. ז"א תקלות שיכולות לגרום לבעיות כגון כאגי ראש קשים, כאבי גב,  בעיות במערכת הנשימה ועד לשיתוק ולמות. יש לזכור כי היום הניסיון רב מאד והמיומנות גדולה.

אולם ההשפעות הנסיבתיות, העקיפות צריכות להיבדק לעומק. אני רק שואלת? מדוע עלו באחוזים ניכרים לידות הוואקום בעשור האחרון? מדוע נשלחות היולדות בבהילות לניתוח קיסרי חירום?

כיצד יתכן ש25% מהלידות היום מסתיימות בניתוח (אוקי. תורידו את האחוזים של בעיות אמתיות). כיצד בנוסף לרבע מהלידות שמסתיימות בניתוח קיסרי רבע נוסף של הלידות מסתיים בלידת וואקום?

דבר טראומטי לכל דבר וענין?

ודבר נוסף שצריך לקחת בחשבון. כשמורידים את רמות האוקסיטוצין באופן דרמטי ישנם מחקרים הטוענים לירידה ביכולת ה"בונדינג" עם התינוק.

לסיכום הדיון: אפידורל או לא אפידורל?

כדי שהתמונה תהיה שלמה בהבנת ענין האפידורל יש להרחיב את הדיון לנושאים נוספים. מהו הכאב ומהן התפישות התרבותיות אישיות לגביו.

יש לדון בטובת מי מדובר? טובת לידה מעצימה וחוויה מצוינת ליולדת כשבתוך המהלך יש אפשרויות להשפעות פחות רצויות?

"בתוך עמי אני יושבת". ז"א מהן תפישות החברה לגבי שליטה על מהלך הלידה? מי אחראי על מה? האינדיווידואל במצב לא מוכר ומלחיץ? מה אני משלמת על מנת לקבל משהו טוב…. ועוד ועוד נושאים משיקים, מקבילים, משלימים ותבועים בעצם הדיון.

ולסיכום אפידורל או לא?

וואללה לא יודעת.

מה שהכי חשוב שתדעי את החומר על בוריו, כוללת התמונה כולה, שתכירי את נפשך ויכולתך הנפשית והגופנית כדי לעשות החלטה שתהיה מתאימה לך!!!