בתל השומר הגיעו ימות המשיח. הזוג שלי הגיעו לשבוע 42+4…. כן, כן , שבוע 42+4. זוג סופר אינטליגנטי מחובר וידעו בדיוק איזה סיכונים הם עשו. קמבנו את כל המערכת. לא הגיעו למעקב הריון עודף בכלל לבית חולים. כל פעם הגיעו למוקד אחר, חטפו צעקות. נבדקו הכול היה תקין הוזהרו ועברו הלאה. ככה כל יום. לפעמים נפלו על רופא שלא צעק עליהם. שבת החליטו שזה הדד ליין שלהם ואם לא קורה כלום עד אז יסכימו לזירוז. לקחה שמן נר הלילה, קל לידה, נתתי לה הומאופתיה קאליום פילום, היו אצל ברונו האוסתאופט, דיקור וטיפולים שלי. כל זה כהכנה. הפקק ירד בשבת בצהרים. היו צירים כבר בשישי לילה שנרגעו. הגענו לחדר לידה ב6 במוצ"ש. ס"מ וחצי 80%מחוק!!! הסכימו לסטריפינג. 8 בערב צירים כואבים נסבל. 2.5.ס"מ. רצו טבעי. לגמרי. חדר לידה טבעי נתפס כמה דקות לפנינו. לא נורא. 10 בלילה חד"ל. ואז בלי להתבלבל הוא מוציא את הבריכה שהביאו לחדר לידה טבעי מנפח במקלחת בחדר 6. נכנסת מיילדת, מה זה? "ככה אנחנו נתקלח, בגיגית…" הוא מודיע לה. אין מצב לפיטוצין למרות הלחץ. "זה התחיל ואנחנו לא רצים". הכול עם חיוך. ב3 בבוקר צירים ממש כואבים. פתיחה 4. אירנה הקטנה ודנה בן שבת המיילדות מתלחשות בצד. ושור אינפ מגיעות עם המוניטור האלחוטי!!!!!! נותנות לה אנטיביוטיקה במקלחת!!! לוקחות דם כשהיא באמבטיה!!!!
ככה שעות. בבריכה. בחוץ. לסירוגין והיא לא נשברת. מתקדם לאט .  היו רק מלאכיות. גבי מגיעה מחדר לידה טבעי לעודד. נכנסות לחבק ולעודד. אופירה מאושרת מתלחשת עם עוד שתיים שימות המשיח הגיעו. ששנים הן מתחננות שזה יקרה. הכול בניחותא והיא מתקדמת לאט ולא מתייאשת. איזו בחורה!!לא ראיתי דברים כאילה. בסוף ילדה ב17:23. בן במשקל 4070.

ועכשיו למסקנות. לדעת שאם רוצים משהו ועושים ניהול סיכונים מחושב ויודעים בדיוק איזה סיכונים לוקחים (לא שאי פעם אפשר באמת להבין לאיזה צרה אפשר ליפול איך החיים יראו אחרת. אבל המוניטורים והכל היה תקין לארוך כל הדרך). שהם שיקרו במצח נחושה כל הזמן שערכת המשקל הייתה 3.5. לפני שבוע שבועיים בערך….ככה הם אמרו. שכל מה שהוצע להם ולא היה בתכנית שלהם הם אמרו "אנחנו לא מעוניינים. תודה שאתם מציעים אבל לנו זה לא מתאים". אחרי שביררו בדיוק מה זה אומר….שאפשר לעשות לידה טבעית אם נחושים לגמרי לעשות את זה ושהתנאים שמסביב תומכים בזה. יענו לארגן לנו את הקארמה ולא לסמוך על אחרי. והאחרים פשוט הצטרפו לביצוע הקארמה הזו כי זה מדבק.

שלפעמים בעל מהמם שמחליט שהיא לא תשבר כי זה החלום שלה זה בהחלט מצרך נדיר ושזה מהמם איך היא פשוט הייתה צריכה אותו כציר מרכזי ועשתה את זה. אפילו אני כבר הייתי שבורה. שעות של צירים לא הגיוניים והיא בשלה. שהגוף יודע לעשות את זה בקצב שלו. שהיו צירים ממש ארוכים אבל ההפוגות היו כאילה, 5-6 דקות שבהם היא יכולה לישון. ואכן היא ישנה עם חלומות בין הצירים. בקיצור. אני כל כך נפעמת שאין לי מילים. באמת שראיתי המון דברים בחיי אבל עוצמה כזו זה נדיר. אני הולכת לבקש מהם להיות חברים שלי. אני רוצה להיות בקרבת אנשים גדולים כאילה.