מה עושים עם כאב בלידה

אז מה עושים עם כאב בלידה.

שאלה טובה. האמת עבדתי עליכם ואין לי מושג.

טוב לא נכון. יש לי כמה רעיונות. מי שעוד לא קרא את הפוסט על אורגזמה בלידה מוזמן/ מוזמנת עכשיו לעשות את זה. למה? כי זה קשור. לגמרי. מפגשים רבים עם נשים כאן אצלנו ובעולם המערבי דווקא מלמדים אותי שהריחוק מהגוף לא מתחיל מהיום. בשיעור אנתרופולוגיה אתמול דיבר המרצה על תיאוריה של כריס נייט על קשרי דם . שם הוא מתאר את ההתפתחות התרבותית של המין האנושי והוא טוען שבאופן כללי הטבע מאורגן על קונפליקט ומאבק הישרדותי. הן במישור הגופני – הגנים והן במישורים ה"חברתיים". למרות שקשה לדבר על עניינים חברתיים כשמסתכלים על צמחיה שנלחמת על קרני אור בג'ונגלים אולי כן בין בעלי חיים. במצב של קונפליקט לא נשארת אנרגיה לפתח תחומים אחרים. מתי התפתחה- לפי נייט – התרבות? במצבים שבהם הנשים הפכו להיות קבוצה עם אינטרס משותף. זה קרה כשראש בן האנוש גדל , האגן האנושי מהווה דרך לא פשוטה לתינוק להיוולד, הפגיעות שלה גדולה ולכן נהייתה אחווה נשית שמטרתה לגרום לגבר מסוים להישאר בסביבתה כדי להביא אוכל וכו… ואז נוסף או בעצם זה קרה בגן העדן, נוספה הבושה. אוי לבושה. אוי למה שקורה לי בגוף מסריח, מדמם, יוצא ממני כל מיני דברים מכל מיני חורים..פוי ופוי ואוי ואבוי לי אם לא אתייחס לזה ככה. תינוק וילד קטן לא מתביישים. בכלום. מה עשו רע? טוב . אז יש בושה. להפטר ממנה? להישאר עם חלק ממנה? באיזה מצבים לא לשתף איתה פעולה? אפשר בכלל להתבייש בחלק מהמצבים ובחלק אחר ממש לא? וואלה שאלות טובות.

איך אני מגדלת את ילדתי המתוקה שמצד אחד תהיה "חברותית" יענו לא תחרבן במכנסים ולא תאונן מול הטלוויזיה, כי לא נעים, ומצד שני שתעריך, תאהב, תעריץ, תשתאה מגופה המהמם? אפשרי?

לא יודעת איך אבל עם אימא די משוגע כמו שלי הייתי אמורה להיות הכי מתוסבכת בגוף בעולם. כי חוצמזה שהיא הייתה אישה , איך נאמר , מופרעת כשהייתי גם דתיה. וזה , יקירי מסבך את העניינים ביותר…. בעיקר ביהדות שהקשר לגוף הוא בעיקר ככלי שיש איכשהו לטפל בו כדי שיהיה משכן לענייני הרוח הגבוהים. שמראש יש תחושה שצריך להסתיר ולא ממש להשקיע בהנאה. למרות שאני ממש טועה בזה וזה לא נכון. בגמרא מחויב האיש לדאוג ל"עונתה" של אשתו. יענו שיהיה לה כיף בגוף איתו. ממש חייב בזה. טוב איך זה מסתדר עם כל עניני הצניעות? מסובך. בקיצור עם חינוך גופני מאד בעייתי איך שהוא הצלחתי לגדול עם דימוי גוף חיובי ביותר.

ולי כואב כשאני נתקלת בנשים שלא יודעות ליהנות מהגוף שלהן. קל לאמר , תלמדי. שבי מול המראה כשאת ערומה תבדקי איך הפות שלך נראה. אוי אפילו המילה הזו מעצבנת. איך הכוס שלך נראה? נשמע בוטה. כן. סבבה בוטה. בנות יקרות. לאכול בפה פתוח!!!שום דבר לא מגעיל באוכל הנלעס בפה. זו הוראה מהיום!!! לא מתאים לך לעשות את זה בפרהסיה? תעשי את זה בדלת אמותיך. כן. תבחני איך את נגעלת מזה. דמייני. הפה פתוח , לסתות נעות, לשון הופכת את האוכל בפה . עיסה עם רוק. עוד רוק. אל תבלעי. תרגישי את הרוק בפה נוסף. למה? כי כל החושים שלך עכשיו עובדים. כי הגוף משתוקק לכך שהעיסה הטעימה הזו תחדור פנימה. לבלוע. עוד לא. תהיי שם. מדיטציה יותר מנומסת על אוכל. עכשיו עונת התותים. קחי תות יפהפה. מבהיק. רענן. אדום. נקודות קטנות עליו. עלה רוק . תסתכלי עליו. תגעי בעדינות באצבעות. המרקם, המגע, הצבע בעיניים, הקרירות. להריח. בעיניים פקוחות . בעיניים עצומות. שוב להריח. שוב להסתכל. איך האור משתבר לאלפי ניצוצות אלוהיים של תות.  של כוס? מה קורה לך בפה? רוק? תחושות בלשון? והתות עוד לא נכנס לך לפה. השתוקקות עצומה ממלאת אותך. לקחת ביס. עוד לא…. עוד לא!!! תמשיכי להסתכל. מה יש בתות הפלאי הזה ומה יש לי בגוף המתעורר מולו. .לאט. אבל ממש לאט לנגוע עם התות בשפתיים. שוב להריח…

ככה רבע שעה. להסתכל. לחוש, לראות , להריח, לנגוע, לטעום, ללעוס, קטן, לאט, לאט….

ללמוד את הגוף שלנו מחדש. לדעת שכנראה יש סיבות ביולוגיות תרבותיות חברתיות להתפתחות הבושה. אבל למה , לכל הרוחות, לקחת את זה כל כך רחוק?

וכך במסגרת הבושה, אוי לבושה ! התרחקנו מהפשטות של ההתלהבות מהגוף המופלא הזה שיש לי. הבטן השמנמנה, השדיים העגולים, הרכים , השערות ברגלים. התחת , כן יחי התחת. קצת, בבקשה, בבקשה , קצת מבט חיובי. קצת מבט בכלל. בלי ללכת רחוק. אולי פעם תגיע האורגזמה כשתיגעי בעצמך. יכול להיות. בטוח היא תגיע. אבל יש דרך. לאט. זה כתה א. זה טרום חובה. זה גנון… מה לומדים בגן היום? על העננים והגשם. חוץ מאינפורמציה עובדתית "מדעית" על ענני נוצה , קולינימוס וכאילה , חלק א' של השיעור : תרגול על ריח של ענן.

ריח של הגוף שלי. בלי דאודורנט. לא חייב להיות נעים אבל אולי שסוף סוף, כמו שציפי נגב , מורתי המופלאה ליוגה אומרת, אולי סוף סוף יהיה לי דייט עם הבנאדם הכי מעניין שאני מכירה, שזו אני?

טוב. אבל נושא הפוסט הזה הוא כאב בלידה. נכון. על זה כתבתי.

יהיה המשך………………..

הלו!!!יש שמה מישהו? חייבת לדעת מה את חושבת. משתוקקת לדעת מה יש לך – האיש, לומר. ספרו לי!!!!!!!!!

המון אהבה לכולם ביום שמש חורפי זה.